הבמה של איריס

ירוק בשבילי הוא צבע של צמיחה, התחדשות ולכן גם תקווה.צבע של רעננות.

מימד נוסף שהייתי רוצה לראות בחיינו הוא חשיבה מקיפה הקולטת תמונה רחבה, ובמונחים פשוטים- לחשוב גלובלי, לחשוב תהליכית, לחשוב על "מאין באנו ולאן אנחנו הולכים".

 הייתי רוצה לצאת מחשיבה נקודתית, המתייחסת לפרק זמן קצר , מיידי, ולעבור לחשיבה בה אני ממקמת דברים כחלק מרצף של תהליכים לאורך ציר הזמן.

 כשאני מנקה את הבית שלי, וזורקת את הלכלוך לפח, שוטפת את הרצפה במים וחומר ניקוי – בראיה צרה יצרתי סביבה נקייה. 

  כשאני מסתכלת בראיה המורחבת-

אני מבינה שהעברתי לכלוך ממקום אחד למקום אחר. שההעברה הזו תצריך שינוע  והטמנה שמזהמים את הסביבה. שמה שקורה בסביבה הרחוקה משדה הראיה העכשווי שלי- אכן קשור אלי.

אם הוספתי חומרי ניקוי למים, המים האלו יהיו פחות מתאימים לשימוש חוזר, ובעצם יצרתי זיהום נוסף, שיהיה צורך לנקות אותו. ובכלל- כול הייצור והשינוע של חומר הניקוי הזה- היו לו השפעות על הסביבה, ומה יהיה עם המיכל שבו הוא מאוחסן?

 אני הולכת עם הראיה הזו בעולם- ולכול מעשה הכי פשוט יש סיפור מסובך מאחוריו.

 מה עושים?

 ראשית ההבנה- שצריך שינוי. ראשית לתרגל ראיה רחבה- ולמקד את השאלות לתחומים ספציפיים.

 בנושא שטיפת הרצפה- למשל- קל ופשוט לוותר על חומרי הניקוי, ברוב המקומות  אי השימוש יחסוך זיהום סביבתי ועלויות כספיות למשק הבית. הבריאות לא תיפגע- הרי כולנו נמצאים  גם מחוץ לבית , החיים אינם סטריליים, וכך הם גם בריאים יותר.

 אבל יש המון דברים שאיננו יכולים להשתחרר מהם בקלות-

העולם המודרני מבוסס על מכשירים, כלים , ציוד –  שכולם כמעט מיוצרים מחומרים בעייתיים לסביבה ברמה זו או אחרת-

המקלדת עליה אני מקלידה עכשיו-  עשויה פלסטיק שחור- מהו מכיל? איזה ציון יש לחומרים אלו מבחינה סביבתית?   מה יש במחשב עצמו- על כך ניתן לקרוא לא מעט חומר.   אז מה לעשות?

 מה בעצם צריכה להיות השאיפה שלנו?

בפשטות- אני הייתי רוצה להשתמש במוצרים שלא מזיקים לסביבה.

האם הייתי רוצה לוותר על המחשב?

לא, ובטח לא בטווח הקצר- ללא כלי זה כול המידע הסביבתי (וכול מידע אחר) לא היה מגיע לתפוצה כה רחבה, ובזמן כה קצר.

אבל חשוב לעשות בדיקה- מה צריך לשנות- מה הכי בעייתי,  האם ניתן למזער נזקים.

הייתי רוצה לקבל את המחשב שלי עם מידע: מה ההשלכות הסביבתיות שלו- לפי מרכיביו.

מה היצרן עושה כדי לצמצם השלכות בעייתיות.

מה העלות האמיתית של טיפול בפתרון הבעיות האלו.

מה עלי לעשות עם המחשב בסוף חייו……

 אני מאמינה בחקיקה-

אני חושבת שיש לכתוב מחדש קודים מוסריים שיסדירו את ההתנהלות המין האנושי- והפעם הם יכללו עקרונות המתייחסים גם לתחום הסביבתי. עקרונות של קיימות.

בעקבות קודים אלו- יוסדרו דרכי התנהלות תקינות ויעוגנו בחוק.

 ענייני הסביבה מחוברים בקשר בל ינותק  לנושאים של מוסר וצדק.

אם אני מזהמת את הסביבה- אני מייצרת בעיה-

אם אני לא לוקחת על אחריותי את התיקון- אני למעשה פוגעת באחרים- ומטילה את התשלום על מישהו אחר, שישלם בבריאותו, איכות חייו, או בכספו עקב ההתנהלות שלי.

לאורך כול התקופה האחרונה  בה מיוצרים חומרים המזהמים את הסביבה, ונפגעים משאבי טבע-

מחיר צורת החיים שלנו מוטל על העתיד.

אנו חיים בעיוורון לגבי השלכות התרבות שלנו, מחירן, ומי משלם או עתיד לשלם מחיר זה.

 לאורך כול התקופה היו אנשים שהתריעו על המצב- אך הם היו בודדים.

בשנים האחרונות מעגל האנשים המודעים לבעיות מתרחב בקצב גובר.

סומנו כיווני פיתרון.

אבל כול זה עוד לא מעוגן בצורה מסודרת במערכת החיים שלנו, ובמערכות המסדירות את ההתנהלות שלנו.

 עכשיו הזמן להציג בברור את הבעיות- באופן שכול אדם יוכל לראות את התמונה הרחבה מול העיניים.

 חשוב לדבר על כך בשפה הכי פשוטה, שתהיה נגישה וקרובה גם לשכבות החלשות באוכלוסיה.

 חשוב לקבוע כללים חדשים המגדירים טוב ורע- נכון ולא נכון-   על פי עקרון הקיימות.

 חשוב לתרגם כללים אלו לדרישות המחייבות את כול הגופים-  הפרטיים והציבוריים.

 חשוב למצוא את השלבים בעזרתם אפשר לחולל שינוי.

 זהו המבט הכללי .

 אשתדל בהמשך להתייחס לדברים ספציפיים-  ולהביא דוגמאות לתיקון הנדרש על פי תפיסתי בתחומים שונים.